מה גרם לישראל להפוך למעצמת דפוס, ולהיות יצרנית טכנולוגיות מבטיחות, שנמכרו בזו אחר זו לענקיות הזרות? כששואלים את אבי תעשיית הדפוס הדיגיטלי בישראל, בני לנדא, הוא סבור שהסיבה היא ש"פשוט היינו ראשונים". ואכן, חלק ניכר מהחברות הללו נטעו שורשים בשנות ה-70 וה-80. אבל למרות כל החגיגיות הזו, תחום הדפוס הוא גם אחת האכזבות הגדולות של ישראל: למרות כל הנתונים, לא יצאה מציון אף גורילה בתחום. כולן נמכרו או נותרו קטנות.
בשנות ה-70 המאוחרות, בעולם המכני-אנלוגי, תעשיית הדפוס הדיגיטילי התפתחה מאפס. מלבד לנדא, מייסד אינדיגו, האיש הבולט הנוסף באותם ימים היה אפי ארזי, ממייסדי סאיטקס. חברת סאיטקס אמנם החלה את פעילותה כבר ב-1968 אך נכנסה לעולם הדפוס הדיגיטלי רק ב-1979. ארזי, לאחר ביקור בחו"ל, החליט לחולל מהפכה על-ידי כך, שיהפוך את תהליך הקדם-דפוס )ובעיקר את תהליך ייצור הגלופות( לדיגיטלי. פעילות סאיטקס בתחום זה ביססה את מעמדה כמובילה עולמית בתחום הדפוס הצבעוני. אלא שהדרך של סאיטקס השתבשה. ב-1958 היא נכנסה למשבר קשה. אמנם היה לה כסף בקופה אחרי ההנפקה, אבל ההפסדים היו גבוהים. היו אלה ימי משבר אלסינט, ובעלת המניות הגדולה של סאיטקס, קבוצת דסק"ש, חששה ממפולת גם בחברה. "היה מאוד לא נעים אז לעמוד מול בעלי המניות באסיפה השנתית של החברה בניו-יורק", אומר על כך המנכ"ל דאז, שנכנס לתפקיד לצורך הבראה, בן-ציון נווה. עובדים פוטרו, הוצאות צומצמו, רה-ארגון בוצע בחברה, קווי אשראי הושגו, וב-1987 הושלם המהפך.
שנתיים מאוחר יותר פרש ארזי, והקים את חברת EFI, שעסקה בפיתוח מדפסות צבע משרדיות. שווי השוק שלה כיום הוא 760 מיליון דולר. לימים, יתברר, ששידוד המערכות בסאיטקס אולי פתר את הבעיה המקומית, אבל לא הספיק לאורך זמן. סאיטקס שקעה, וכל החברות-הבנות שלה נמכרו או נסגרו. בשנות ה-09, סאיטקס הולידה גם את אחד מהקרבות העסיסיים ביותר. היה זה ב-1996, כאשר איש העסקים הצעיר דאז, דוידי גילה, ניסה להוביל השתלטות על החברה. ארזי, שהיה אז המנכ"ל, אמר משפט שהפך למונומנטלי: "סאיטקס היא לא באר נפט או מכרה פחם, שיכולים להיות מטרה לפעלולן פיננסי. היא תיראה כמו מכונית שנגנבה בתל-אביב ובותרה במשחטת רכב בעזה". לימים, זה בדיוק מה שקרה: סאיטקס נמכרה חתיכה-חתיכה. באותה שנה גם קמה לסאיטקס מתחרה קנדית - קריאו - שמייסדיה הם ישראלים, עמוס מיכלסון ודן גלברט. קריאו הייתה חברה קטנה יחסית, שמנהלי ובעלי סאיטקס לא ייחסו לה חשיבות. עם זאת, פעילות הקדם-דפוס של קריאו תפסה תאוצה בעוד סאיטקס נחלשה, עד שבשנת 2000 ירד נתח השוק של סאיטקס מפעילות הקדם-דפוס ל-20% לעומת 50% של קריאו הקטנה. קריאו שילמה באותה שנה 005 מיליון דולר עבור פעילות הקדם-דפוס של סאיטקס, והפעילות במסגרת המשותפת נקראה קריאו-סאיטקס. גורלה של אינדיגו היה מעט שונה, אם כי גם בסופו יש מכירה. ב-1977 הקים אותה לנדא והמוצר הראשון לתחום הדיגיטלי הושק ב-1993. אינדיגו הייתה החברה הראשונה בעולם שהציגה מכונת דפוס דיגיטלית. בשיא, היא המריאה לשווי של יותר מ-3 מיליארד דולר, אך בסופו של דבר נמכרה בשנת 2002 ל-HP - הרכישה הראשונה של HP בארץ - ב-270 מיליון דולר. מלבד הענקיות הללו, צמחו בישראל גם חברת נור מקרופרינטרס, שנמכרה אשתקד ל-HP, דפוס יוסי, ועידנית שהפכה לימים להיות סאיטקס ויז'ן. כך, בשנים האחרונות, נעלמו השחקניות בתחום הדפוס הדיגיטלי אחת-אחת, ונבלעו בלוע הענקיות מחו"ל. אמנם אינדיגו אמורה השנה למכור ביותר ממיליארד דולר, אבל מי שנהנה מזה היא בעיקר HP.